יפה תואר על שמות רבה מ״ז:ז׳

מהדורה: מדרש רבה, וילנא, תרל"ח

מקור שמות רבה מ״ז:ז׳
7 דָּבָר אַחֵר, וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה כְּתָב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב תהלים קיט, עא: טוֹב לִי כִי עֻנֵּיתִי לְמַעַן אֶלְמַד חֻקֶּיךָ, לְטוֹבָתוֹ שֶׁל משֶׁה נִתְעַנָּה מֵאָה וְעֶשְׂרִים יוֹם שֶׁקִּבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, וּמֵאַיִן הָיָה משֶׁה אוֹכֵל, מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר נחמיה ט, ו: וְאַתָּה מְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם. דָּבָר אַחֵר, מֵאַיִן הָיָה אוֹכֵל, מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר יחזקאל ג, א ג: בֶּן אָדָם אֵת אֲשֶׁר אַתָּה תִּמְצָא אֱכוֹל, וָאֹכְלָה, לָמָּה, שֶׁהַתּוֹרָה מְתוּקָה, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים יט, יא: וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים. דָּבָר אַחֵר, מִלַּחְמָהּ שֶׁל תּוֹרָה, כְּדִכְתִיב משלי ט, ה: לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי. מִנַיִן שֶׁלֹא יָשַׁן וְלֹא נִתְנַמְנֵם, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה אוֹהֵב לְתִיסוֹמָן, אָמַר לוֹ מְדֹד לְךָ דִּינָרֵי זָהָב. מִשִֹּׂמְחָתוֹ לֹא בִקֵּשׁ לֹא לֶאֱכֹל וְלֹא לִשְׁתּוֹת, בִּקֵּשׁ לִישֹׁן, אָמַר אִם אִישַׁן אֲנִי מַפְסִיד אֵלּוּ. כָּךְ משֶׁה מוֹדֵד הַתּוֹרָה, שָׁכַח וְלֹא אָכַל וְלֹא שָׁתָה, בִּקֵּשׁ לִישֹׁן, אָמַר אִם אִישַׁן אֲנִי מַפְסִיד, שֶׁלֹא אָמַר לִי אֶלָּא אַרְבָּעִים יוֹם בִּלְבָד. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִצְטַעַרְתָּ, חַיֶּיךָ אֵין אַתָּה מַפְסִיד, בַּלּוּחוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת לֹא הָיוּ אֶלָּא עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת בִּלְבָד, עַכְשָׁו שֶׁנִּצְטַעַרְתָּ, אֲנִי נוֹתֵן לְךָ הֲלָכוֹת מִדְרָשׁוֹת וְאַגָּדוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר שמות לד, כז: כְּתָב לְךָ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, לָמָּה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּתָב לְךָ, וְהָכְתִיב שמות לב, טז: וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת, וּכְתִיב דברים י, ד: וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת כַּמִּכְתָּב הָרִאשׁוֹן, אֶלָּא כָּךְ אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּתָב לְךָ תּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים שֶׁיִּהְיוּ בִּכְתָב, אֲבָל הֲלָכוֹת וּמִדְרָשׁ וְאַגָּדוֹת וְהַתַּלְמוּד יִהְיוּ עַל פֶּה, כֵּיוָן שֶׁיָּדַע משֶׁה, הִתְחִיל אוֹמֵר: טוֹב לִי כִי עֻנֵּיתִי, תהלים קיט, עב: טוֹב לִי תוֹרַת פִּיךָ.
פירוש יפה תואר על שמות רבה מ״ז:ז׳
7 ק"כ יום. דהיינו מ' הראשונים לקבל לוחות ראשונות. ומ' דתפלה ומ' ללוחות אחרונות:
8 מן התורה שנאמר בן אדם וגו' ואכול את המגילה. ע"כ דרך משל הוא שיטה אזנו לדבר ויערב לו כאוכל לרעבון:
9 מלחמה של תורה. פי' כמו שזכות התורה מועילה להביא לחם לעוסק בה ע"ד ממרחק תביא לחמה. וז"ש לחמו בלחמי כן בזכות התורה ניזון משה כאלו היה לו לחם והיה זה להראות לעולם כי העוסק בתורה לא יחסר לחמו. והני תלתא לשני באו ללמדנו התכלית אשר היתה למשה במה שעמד ארבעים יום בלי אכילה. ללשון הראשון היתה תכליתו להדבק בשכינה ולהפרד מהחומר וניזון מזיו השכינה כמלאכי מרום הנפרדים מחומר. וללשון השני היתה תכליתו להשיג סתרי התורה. והעונג הזה הי' לו במקום המזון. וללשון השלישי היתה תכליתו לרבוי שכר המקווה מהתורה ולפום צערא אגרא ולכן הי' טורח בכל מה דאפשר אע"פ שהיה מצטער בלי אכילה ושתיה והיינו לחמה של תורה פי' השכר והקיום הנפשי המושג על ידה שהוא מזון הנפש: